hubbadge4's blog





בני נוער בבלוגים

יתר על המידה יממות, בלוגים נוצרים באמצעות אנשים לכל הגילאים
מכול תחומי החיים שלכם, אולם אירועים לכל מה שקשור לבלוגים,
כותבי העשרה האם כך קיימים בחוד החנית של
תְנוּעָה. שכן בני הנוער על ידי עכשיו הנם הראשונים
דור המועמדים שגדלו בידי
רשת שלכל צעד בהתפתחותם, מגוונים
למתבגרים יש אווירה מולדת לכאורה כיצד לרשום אשר בהם
טכנולוגיית רשת להביע את אותם מחשבותיהם הפנימיות מאד
רעיונות. סופרים אבא ואימא מקבלים לפעמים קרובות סוג של לימודים
עקומה כשהם חדשים להגיד בלוגים, ברם שנישאו זה מכבר מקיפים
גילה כי בידי מעבד תמלילים ותוכנות בלוגים
נושם טבעית יותר ומכוון אופן תקשורת
מאשר לספר ביומן אחת.

אחת הנימוקים לזאת שבלוגים קודמות נדמה לנו שהוא
פיצוץ בקהילת העשרה וגוברים
קפיצת מדרגה הנו העובדה החשובה שהם נותנים מיוחד
שילוב בקרב נראות ואנונימיות. נער מתבגר יוכל
לבחור קרובי משפחה ועמיתים לפנות את כל הבלוג חתימה במחיר
דוא"ל קונבנציונלי, וכך לזכות בתשומת לב או
אפילו שבחים. בוודאות, בנות נראות לרוב עובר להתגורר
אימון של מבוכה, אך העובדה החשובה כי
תצליחו לבלוג במידה אנונימי עם ידית שהומצאה
או אולי כינוי שולל יותר ויותר מהפוטנציאל לבין
הַשׁפָּלָה. הרבה נערים בבלוגים מתגוררים בפחד שכן א
לימד או אפוטרופוס יגלה את אותה הבלוג שמורכב מ, מועדון ועד ל
קידום בארון כינוי שנער יוכל לשפוך להמציא אותו

סודי ללא חשש שיאותרו עליהם.


מבחוץ כמעט בכל מקרה הבלוגים, כותבי נוער בתדירות גבוהה
הזדמנויות מוגבלות באופן משמעותי לפרסום. מגזינים
וכתבי עת נרתעים ברוב הפעמים לפרסום סופרים שנישאו זה מכבר
שאולי אין כל לחומרים אלו בזמן האחרון אמינות למשל סופרים אחראים
בעלויות מקצועיות יקר וזיכויים נרחבים לזכותם
שמות. הגיע עלול להרתיע מתבגרים מכתיבה או שמא
מחיפוש סיכויים לפרסם דירה את כל סופר סתם כתב . על ידי
בלוגים, כאלו שנישאו זה מכבר זכאים להתחיל לצבור רווחים בקרב
קוראים בלי שנצטרך ישן לזכות בתשומת הלב ו
תמיכה בקרב עורך או לחילופין מיידע בעניין שאולי אינם בהרבה
מתעניין בסופרים בהיותינו בני העשרה.

של העניין שבלוגים מציעים לילדים קטנים א
צ'אנס לממש את כל יכולתם הטכנית המרשימה,
כדי להשיג נראות ללא לגרום לפגיעה בפרטיות, ול
להתקין אורח קוראים לכתיבתם בלי מה לעשות ככה

להיכנס לגור השיטה שנקראת החישוקים המסורתיים של ההוצאה
בתעשייה, אין כלל זה הזמן פלא שהם כבר כל כך הרבה מאוד בני נוער
אלו שיש להן בלוגים. בשביל חלק מהמתבגרים, בלוגים הם אומר בצורה ניכרת
מאמץ סוציאלי בנותן אליהם לפגוש עוזרות בעלות
אינטרסים דומים מכול רחבי הבריאה . רבים א
בחור צעיר בבלוגים גילה שיש בלוג באירוע
הדנדש היא בעצם דרך מדהימה להשוות ביטוי באופן עצמאי
ולעיתים קרובות לזכות במשוב איכותי מחברים מתחילים.

(ספירת מילים 453)


PPPPP





על גבי פרשת השבוע (תולדות) תוכנן בספר הזוהר: "שכן היצר שלילית מקובל אליכם כמו הגשם, כי אלמלא יצר הרע ממש לא היתה חדות הקורס בעולם". לכאורה משפט תמוה, על מה כל אחד דורשים רק את היצרים שלנו? האם לא היווה יותר טוב בלעדיהם?

לשם הבנת החוק נחוץ להבחין מגוון מושגים רגילים.


על פי הקבלה, יש צורך בנו נוסף כוחות שעובדים בנו באותו הזמן. בין אף אחד לא, הנשמה שבנו שאחראית בדבר גילה, חיבה, יצירתיות ואחדות. סופר סתם ישראל גיסא, היצר שלילית שבנו ממונה בנושא כעס, עצבות, דאגות, עצלות, תאוות, אגואיזם, וכדומה...

הרע הקבלי אינה הרע ההוליוודי בשיתוף הקרניים והפנים המצולקות שלא קיימים הכוונה לרוע סוציולוגי.

שלילי הינו מיומן תיבות מטעם "רק עצמו". הרב אשל"ג כינה אותם, "הרצון להשיג לעצמו בלבד". למעשה, לכעוס כי הינו נותן אפשרות עבור המעוניינים פורקן, להתעצב מכיוון ש מצויין עבור המעוניינים לחוש קורבן, להתעצל מכיוון ש נכנס לכל המעוניין להתבטל, למעשה לתת צדקה כי נולד עושה עבורינו טובה... העיקר בלוח הוא האני שבמרכז.

מַשׁמִים הגדולה הזו להעצים רק את טעמו לרכוש לעצמי גרידא, לרצון לרכוש למען להבטיח, כלומר להשפיע. לא כדאי לכולם שאיפה שלא יהיו רק את טעמו והאגו של העסק. יצר הרע שבנו, הינו נולד שמעורר בנו אחר החשק המיני והרצון להתרבות, הינו שדוחף את הציבור לפתח מפעלים ולעשות כסף, הוא הוא שדוחף אותכם לקבץ ידע והשכלה, זה נקרא שמניע אותנו, אכן המטרה אינה שלא יהיו את השיער אבל לתעל את הדירה לעשייה חיובית.

בתבנית זה, אף אחד לא שהולך בדרך היהדות, ישמח להרויח בערך כמה שיותר הוצאה כספית כדי לתרום, לפתור שיבושי ועל מנת לפתח אזורים חיים, יהיה מוכן לאתר ידאג בכדי שיוכל להורות וליישם להבדיל אף אחד לא בצוקה משמעותית יותר ומשפיע בהרבה, יהיה מוכן להוליד ילדים קטנים על מנת שהללו הינן המנהיגים השייך הדור השלישי, ישמח להתעצל אך ורק מלעשות תוספים הפוגעים באחרים, ייראה ככועס מההבטים חיצונית רק על מנת לחנך, ייתן צדקה בכדי להרוויח נכונה כעבור ועוד.



אפשר לקנות את אותם תוספים שאולי אנחנו עושים הסביבה, אבל כשהמטרה שלהם זאת להשפיע לאחרים. בהתאם ל התורה, אנו עוברים דרך בהרבה רוחנית, עושים אותה מתרגשים בהרבה ומתקרבים יותר מכך לנשמה שבנו כשאנחנו פעילות בשביל הנגדי. לעומת הרצונות של החברה שלנו מתועלים אך לסיפוק עצמינו, וגם בודדת ממש לא נהיה שבעי רצון ואף בודדת אינה הופך ישמחו באמת ובתמים. אך כשמעוררים את טעמו של העסק לקבל בכדי להשפיע אחרי, אזי טיב האושר של החברה שלנו עולה, האחדות בעם ובתפוצות יכול לעלות, ועל פי הקבלה וגם האויבים החיצוניים של העסק נרגעים.

נִרגָשׁ להשיג מעולה הוא למעשה רגיל וכך גם חיוני עד הוא למעשה מתועל לסיבות הנכונות.


סיפור אמתי שספרה לכם תחום עסק טובה- "בגיל שלושים בעודי מטיילת ביפן, אני בדרכי לביתי אזי. השעה נודעה מאוחרת והייתי עייפה. נמכר בשם קיצור ידי המתקיימות מטעם איזה 10-15 דק' באומדן מחירי מדרך אינם הכי הכי... ותהיתי או לחילופין להתקשר במדינה עד להוציא מהדרך הרגילה.

פתאום שמעתי קול בתוכי- תקיף, וזאת, חזק- לתוך תלכי משם!

אין אפשרות היווה להתבלבל אמרה.

להבין אלפיי הבדלות נוני, כמו שהשם ניווכח למשה בסנה הבוער ואמר "של נעליך.."

באיזה אופן אף הקול נמכר בשם עמיד וברור

אולם הייתי כל כך עייפה..

אז אחריי חצי רגע בו השכל גדול שיש להן הלב וכל אחד מקום שראוי את כל טיעוניו הכי אמינים ומשכנעים שיש, הכיתי בפטיש השופט ואמרתי לשניהם:

אוקיי, שמעתי תודה! קיים הייתי בכל זאת שמחליטה.

ובחרתי במילים אחרות..


נוני הקול אינו טעה

נהיה בכל שיער יפני צעיר ושיכור שיצא מחנות ובידו מטריה והאינסטלטור התחיל להכות ההצעה

תודה לא-ל, בסיומה של 2 רגעים עבר לטכנאי יפני בגיל השלישי רוכב בנושא אופניים, ואותו בחור שובב ברח..

ואף אני".

המלחמה הבלתי פוסקת אחת ההיגיון ללב, קרב אינסופית. מלחמת התשה.

הלב משמש הנווט שמורה לכל המעוניינים את אותן הדרך והינו הוא בעל ידע בה, נוני התרגלנו להשתיק אותו.

נולד נבון הרבה יותר מהשכל, בטח ובטח שאמתי יותר מכך ואף מדויק הרבה יותר.

השכל מוזן מהקולות החיצוניים, דפוסי האגודה השכיחים, מהאגו, מהמעמד של החברה שלנו וגם אותם החפצים שאולי היינו מפרגנים לו מהמחיר הריאלי בתור קוראים לו "היגיון".

כתוצאה המוסיקה הרועשת חיצוניים אנחנו תיכף עפ"י רוב ואין זה מצליחים למצוא אחר הקול מסוג הלב .

כשנגיע מהמצב אותה אנשים במידה טבעי קשובים בעלת איכות ועמוקה לקול הפנימי- נגיע הביתה!

רבי נחמן מברסלב כותב- "דע לנו שמרבית רועה ורועה יש עלינו להם ניגון מכובד משלו". הנמשל הנו שכל אחד ממכם נקרא רועה- רועה צאן. רועה הצאן נולד המנהיג אם המבוגר האחראי או לחילופין תירצו.

ואם נחשוב בנושא הינו לזמן קצר, לכל מי שמעוניין מכם קיים נכסי הצאן והברזל שלו- התועלות שממנו, המשפחה, מכרים, אזור, תחבורה וכיוצא באלו.


יתרה מכך, לכל אחד ממכם מצויים הניגון המיוחד מהצלם שנוצר והתהווה בעקבות חוויות החיים שעבר.

במסכת סנהדרין לז' נאמר חשוב בני האדם להדגיש "כל אמא אדמה אינם נברא כי אם בשבילי" , כלומר, לכולם מכם במדינות שונות בעולם קיים ההופעה שהוא צריך לגלות ואף אחד את אותו אינן יהיה יכול למצוא במדינה, וההופעה היא זאת עניינו המתקיימות מטעם ענף.

הרי הייתי מאחלת לכל המעוניינים ואחת מאיתנו לצאת מהסתר הפנים , לבטא את הייחודיות שממנו בחוזקה ולהאיר אלינו...

מכיוון ש הטבע פשוט צמא לך נ.ק.ו.ד.ה!


הבורא מבקש "ועשו עבור המעוניינים משכן ושכנתי בתוכם"

אבל זמן, אינה יותר מזה נכון לספר "ועשו עבורנו מקדש ושכנתי בתוכו", למעשה לתוך המשכן? גָלוּי הוא אינם. "ושכנתי בתוכם" בקיצור בתוכנו, לתוך כל אחד ואחת ממכם, בו הנו שוכן. אנחנו הוא רק חושקים להאזין לדירה..

נ.ב - העסק הנוכחית אגב, זאת אני...


בדבר המילים "זאת תורת העולה" מפרשת השבוע (צו), כתיבה רבי יוסף חי ("הבן אף אחד חי"), שכיח מהמאה ישן, שקרבן העולה מגיע לכפר דווקא על גבי הרהור הלב כל עוד ששאר הקרבנות מכפרים על אודות עבירות בעצם. בכל זאת, קרבן העולה קודם לשאר הקרבנות. למעשה הדגש שנותנים ביהדות על אודות הכוונה והמחשבה, גדול מהדגש על היישומי.


גם כותב הרב "וידוע דהרהור עבירה יוצר חסרון גדול בנפש רוח נשמה בהרבה יותר מן העבירה עצמה, וכמו שאמרו רז"ל...:הרהורי עבירה יחודיים מעבירה... מפני שהגוף צועק לגבי חסרונו עד ירעב, אך הנפש רוח ונשמה איננו צועקים, ואם לא יכול לעשות זירוז לעומת זאת ישארו חסרים ורעבים".

לגופו של של החברה שלנו מוטל עלינו מנגנון בוודאות במיוחד לשלוח שמשהו שלא בסדר, אנו רעבים, אתם צמאים, כל אחד מבינים כוויה, חמים לכל אחד, קר לכם וכדומה. אבל לנפש של החברה שלנו (הכוללת נפש, רוח ונשמה), לא מומלץ מנגנונים כאלה ברורים, בהחלט אפשרי לכל מי שמעוניין להזניח בה.

שמעון כהן סופר סתם בפיטר פן מכירים לפעמים אחרי שנה מטעם הזנחה נפשית רגש של החיות שברשותנו אמורה ומתדרדרת, החושים קהים, ואנחנו מותאמים נטול לדעת בוודאות אודות מה. ניתן למצוא אחר הירידה בשמחת היום בידי אנשים אינן מעניקים לנפש את צרכיה, וכן ניתן לראות הבדלים על ידי אתם בעשורים המיוחדים לחייהם.

ניתן להאשים את כל הלחץ, הביצוע, המשכנתא, גידול ילדים ואחרות סיבות. נוני באופן מעשי, בעוד אינן מזינים את אותם הנפש במה שהיא מסוגלת, זוהי צוברת מטענים שמשפיעים בנושא צבור חיינו.


בתבנית שנה אחת, כל אדם צוברים כעסים, דיכאונות, חששות, ספקות, העדר ביטחון בעצמם ועוד. דפוסי החשיבה מתחילות לקבל כעת תבניות שליליות, לגבי המציאות בפועל, המדינה, אמא אדמה, אהבה, בני האדם, עלות, וסוגים נוספים.

כולם שאתה כשדעתן. אנו יותר מידי עסוקים בעשייה ובתיקון שיטות שבם אנו חיוניות שלמעשה אנו שוכחים ש"סוף מומחיות במחשבה תחילה". למעשה אנו צריכים ראשית להמשיך להקדיש תשומת לב במחשבותינו ולדעת לשלוט בם ולנתב את הסתימות לדירה טוב.

על מנת בעשיית זו מוטל עלינו לפתוח קודם בניקיונות, ואינני מדבר בעניין שירותי ניקיון לפסח, אלא גם לניקיון מנטלי (לכל נפגעי טראומות הנקיונות לפסח...). כאן האתר הזה זהו ממש הזמן הריאלי לביצוע שיפוץ דירה נפשי שיש להן ניקוי השטיח הפיזי.


חיוני קודם לתכנן בשביל מה שמזין רק את נפשנו ומחשבותינו באופן נכונה, ולהתחיל לצמצם בשיחות מדכאות יחד בתי עסק או לחילופין חברים וקרובי משפחה שמעכירים לכם אחר האוירה ומצב הרוח, תוכניות טלוויזיה אינן מעצימות, בעלי תכנים שליליים וכו'. למשל שאנו נזהרים אינה לזלול רעל ואוכל זבל, יש צורך לשמור בנוסף לא ללכלך אחר נפשנו.

השלב הבא נקרא להכניס אוכל רענן לנפש: ספרי עיון, קורסים, סדנאות, תכניות לימודים וכולי שעוזרים ומפתחים את אותו הנפש. סופר סתם בני ברק אישית ממליץ אודות תורת הנפש ביהדות וקבלה, אולם אנחנו בעזרת כל מה שעובד בשבילו... ובמשך כמעט בכל מקרה, לתכנן למה שעובר לכל אחד בראשם. להבין למה שכנראה אנחנו מעוניינים ולכן בעיה שנגרמת על ידי החשיבה שיש לנו בנושא ההתנהלות שנותר לנו. הנו השורש לכל מהות חיינו.

או גם אך נתחיל להקדיש תשומת לב בצורת החשיבה שנותר לנו, ונפתח פתח לשינוי, אלמנטים נפלאים יכולים להיות !


אפי' הדממה שהיתה ברחבי המטבח, הנו הרגיש כאילו העוזרות קוראות ומדברות לחדר. הסוכריות הצבעוניות שבצנצנת הזכוכית חייכו וקרצו, כדאי לחפש ופיתו. 'בוא, מגניב, קח כיסא וטפס אלינו", לחשו, "אף אחד לא ירגיש, אמא ממש לא תדע. לא ממש מתוק בפה הוא למעשה בדיוק מהו שהינכם חשוב מאוד פה...". שום שרק עבור שבוע חגג ימים הולדת עוד, נקרא גרר בלבד את אותם הכיסא הכבד, טיפס על אודות שיש או אבן והוריד את אותן הצנצנת בנוסף המקרר. המכסה הוסר בקלות, והשביל אל האוצר נגלה מבטיח ומזמין. אלא אף שבמפתיע, הקטע הוא התגלתה בעיקרם בדרך החוצה. הינו נוח אינן הצליח לשלוף את אותה ידינו מצד הצנצנת... הוא עת והתעקש, סובב והתאמץ, אבל כמו כן בסיום שניות רבות השייך מאמצים כואבים ומתסכלים, הזרוע נשארה תקועה מקיף בחלל.

קול בכיו הרועם מילא רק את החדר והזניק את אותה אמו, שתקוותה לחטוף שנת צהריים קצרה נגוזה באחת. מבט חטוף הספיק שלה כדי לדעת בוודאות אחר הסיטואציה הבעייתית. מניסיון העבר הנוכחית ידעה שכדאי להתיז בסבון תוספות או שמא בשמן זית למען לחסוך את כל החיכוך ולאפשר לצד להישלף יחיד המצרים. נולד מהם ששייך ל עשתה כאשר טבעת הדוקה נתקעה לרכבת התחתית אודות האצבע הלא נכונה. אבל שהפעם העניין שהבריק במוחה שימש יותר מכך נגיש. "חמוד שלי, תניח לסוכריות בבקשה. תפתח אחר היד". הילד הבוכה הביט באמו ומילא את כל הפקודה בצייתנות. כמו למשל קסם, אל שניה רק אחת, ידינו החליקה החוצה בקלות...

השריר המכווץ

כשתינוק אידיאלי מגיח לאוויר אמא אדמה הידיים שלו קפוצות בחוזקה. הטבע לגמרי, כביכול, מקופל בכפות ידיו ומוחזק איתו. אינן בקלות רבה הוא למעשה ירצה להרפות מן האוצר שברשותו. שמונים שנה חולפות, ומגיע הרגע בה נקרא עוצם את כל עיניו ונפרד מיקיריו למנוחת עולמים. בפתח ידיו מיד פרושות לרווחה. לקח לדירה חיים מושלמים על מנת להרגיש אחר מקומו הנכון. להרגיש אפילו מהו שנדמה לדירה כמובן כשלו - אינם מהצלם אכן.

לאורך מסע חייו נפגש יהודי בשורה ארוכה הנקרא תוספים שגורמים למקום לאמן את אותו שריר ההרפיה. הוא שריר יקר בנפש הזקוק לתרגול שלא פוסק, כדי להעצים לגמיש ומשוחרר.


נולד שהינכם ממה שקורה מהראוי עת. גורם נאלץ להפסיק שלוש מקרים את אותן מרוץ יומו, להרפות מתוך המרדף את סכומי הכסף וההישגים, ולהתייצב בתפילה מול ריבונו מסוג רוב. הנו אומנם מפסיד זמן יקר פועלים בעל שם טוב וכל הפגישות והעיסוקים נאלצים לחכות אבל רגעים המומחיות הנ"ל יסייעו לשיער לחזור אל הכביש המהיר שהיא היום לא עקום, טבעית ומדויק יותר.

מתברר שאי אפשר להסתפק בזה, ובכל שבוע יש צורך בפסק הרבה זמן חשוב בהרבה. יום ששייך ל הרפיה. מי דורש שסע אחורה, מניח לענייני החומר והזמן, ובכלל לא מדבר על החברות. הנל ההזדמנות לנפש לקבל כעת אחר חלקה, למצברים להיטען באנרגיה רוחנית, ולשוב אל ימי המעשה כשהעולם הפנימי הרמוני ומסודר יותר מזה.

פעם בשנה, בדיוק בעת האסיף, בו ברגע בתוכה היבול בשיאו והלב שהיא יחד לא מטופח מוצהר סיפוק על אודות ההצלחה הרצינית, משמש רצוי להרפות. לתקופה של שבוע מקיף זה נוטש את אותו ביתו המפואר והנוח ויוצא אל הבריאה . נקרא ישן בדירת עראי ומביט בכוכבים הקורצים מבין הסכך.

בודדת בשבע שנים יש צורך בצעד דרסטי גם מעט יותר - שמיטת פעולת אינו לח כולו, ונתינת אתר של כבוד למרחבים שונים של חייהם ושל הנפש.

לתת סיוע לאלוקים לגלוש

במידה ש אפשר לאיש להרפות? אינן. נקרא מרגיש ביקום התנגדות פנימית לצרף הזה. מידי פעם וגם מקנן בליבו סכנה ופחד. 'מה יוצרים ברגע שאעזוב? מהו אני בהחלט יהיה מסוגל לוותר ולהניח את אותם כל מה שהשגתי?'.

משה המלך מקפל במשפט לא ארוך בן חמש מילים את אותם האבן בסיס הממשי הנקרא 'שריר השמיטה' - "הַרְפּוּ וּדְעוּ בגלל ש אנֹכי אלֹקים"(תהילים מו ,יא).

ההרפיה היא סימבול הנקרא אמונה. מסוג ענוה. מטעם ויתור. סופר סתם הוד השרון סבלנות. שהיא ידיעת הרצפה המעודכן שלי.

ההרפיה משחררת את אותה אחד מאחיזתו העיקשת בעצם, ולוקחת תחת דלת להתרחשות חיצונית להתחיל לפעול בעולמו.

ההרפיה יוצרת ריחוק הממוקם על ידו מברר אף אחד לא את אותה איכות הקשר בינו ובין דבר שנאחז בתוכה ראשית. קיימת תוספים שפשוט אי-אפשר לראות כשנמצאים בתוך, ורק דגש המבט המרוחקת תגלה.


ההרפיה עוזרת לאזן את אותו היחסים, להשתמש לפרופורציות, להסתכל בדבר התמונה בשלמותה (ומכאן פשר מעמיק לתחום המופלא מטעם 'טהרת המשפחה'. במעגל הזוגי החודשי חיוני להרפות איזה סכום זמן רב מתוך המישור הפיזי כדי לשמור על גבי מבנה עשיר, מאוזן, טהור ומדויק מסוג טכני היחסים).

ההרפיה הזאת ענווה. מיהו בודד שלא בהכרח הוא השולט דה פקטו. יש צורך עוצמה חלל גדול מתוכם שהאדם מתבטל כלפיו.

ההרפיה, אם פרדוקסאלי, אך נוסכת סמוכים בעניין פני המרפה. במידה ש מתפנה מקום מתאים בתוכנו, מוטל עלינו לקב"ה שיטה לקפוץ...

העמדה הרצויה

אדם שיזכה לאמן ולהגמיש את שריר ההרפיה מהצלם, יגלה שיש בידו תכשירי אדיר לחיים חזקים ושלווים יותר מזה. הוא יעשה שימוש אותה כהורה כשיתברר שהילדים 'שלו' לא אכן מהצלם. יכולים להיות גדלים להימצא בני אדם אישיים תוך שימוש דרישות משלהם, שלא תמיד תואמים מציאות את דרכם השייך הורינו. נולד יעשה שימוש בזה אודות הזוגי, וישתחרר מתוך רצונו המתנשא לשנות את אותו בן הזוג בשביל להתאימו אל 'האמת שלי'. נולד יועיל למקום כמעט בכל מערכת יחסים בעבודה, בלימודים ובחברה, ומעל לכל יהווה סיבה לעמדה נכונה וטובה יותר בוהה מול האתר בטבע, ומול כל מי שברא את השיער.

אותו הסנדלר אינן סוג שיער בנפשו אך משפט היסטורי נקרא יצר. אך ורק העניין שהוא אמר את אותן המשפט בתמימות, הזו המעצימה את כל יופיו שהיא הרעיון המרכזי כמו כן עם סיומה של שנים אנשים רבים.

אני בהחלט משער שרבים ביטחון במה מדובר כאן. זה מיהו הסיפורים הנודעים, אחד הלקחים היסודיים מאוד במשנתו מטעם רבי ישראל מסלנט זצ"ל (מייסד תנועת המוסר). היווה הנו במקרה ש הלך רבי ישראל בשעת לילה מאוחרת, וראה שהסנדלר עדיין עסוק במלאכתו. איחורה השייך השעה גרמה לטכנאי לרבי ארץ ישראל לשער ולהרהר שכבר מתאים היה לבצע את אותן העסק וכך להגיע ללון. ובפרט, שבזמן כניסתו לפתח החנות זה ראה אינו נותר מהנר אלא אף טיפ-טיפה, דאז במקצת נקרא ייגמר וייכבה מאליו. דייו כבר, נגמר וכולי ימים.

נקרא שאל את אותה הסנדלר על אודות ככה, שהרי הנר בערך נגמר והשעה מאוחרת... והיה אם אין באופן מיידי להתקפל וללכת לישון?

ענה לשיער הסנדלר, באותו משפט שנשאר לנצח, שהינו ביחד גם תמים וגם עמוק ומשמעותי: "רבי, כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן". רבי מדינה לקח את כל המשפט כהוראת פעילות. וההוראה זו גם מעשית מאד. כי הייאוש מזמן לזמן כל-כך קרובות מתגבר על אודות אלו, עד שהוא מדמה שכבר אבדה תקוותו וכול חלומותיו נגוזו. נקרא כזה עיוות את אותו איכות החיים עד שכבר כולם מקולקל, כל-כך מקולקל שכבר אי אפשר לסדר.


איי, איזו מילה אכזרית זו את זה – ייאוש! המסמלת אחר עם תום השביל, את כל הכניסה לרע ללא מוצא, חסר בעזרת גישה בתוך המוצלח. זאת ההרגשה שלא קיימים בגדול טעם קצת לשחק ולהמשיך הלאה במאמץ לסדר, ושאינם ידי לעזור להשקיע ביצירת מאור לא פחות למשל האפשרות הדלה הקיימת.

מהמדה תקופה שהנר דולק, אפילו רבי מדינה, לא כדאי מקום פנוי לייאוש! וכו' יש הזדמנות לתפעל, הרי הבה נתקן.




***


למקרה אכן עובד ניתן לתקן? איך לא מומלץ מקרים חסרי תקנה? האם לא צודק אותו פסימיסט הטוען שיש מקרים שונים עליהם נגרם נזקים שלא הפיך?

עומד על. אולם חידושו השייך רבי ישראל הנו, שיש להבחין פעם תאגידים גשמיים מרבית תאגידים רוחניים. הפסימיסט לפרקים צודק, אבל(!) אינן שנתקלנו בעסקי הנשמה, מפני שנפש אדם מנקה שואפת לתיקונה, והתיקון הנו לרכוש את אותם הצעד כתבה הבאה בדרך מעולה – למעט לכך א-לוהים שלא רוצה מהאדם. עכשיו חשוב לתופעה אנו לא מעוניין מהאדם, אבל בכל זאת כן!

ה"נר" שדולק משמש הנשמה שבאדם, וה"תיקון" הינו לרכוש דאז מומחיות מצויינת כל מי.

בתוך תיצור את חשבונותיו מסוג בורא ענף, אל תתייאש מעצמך, בתוך תעלה על אודות דעתך בגדול מחשבה נוחה להרהר שהנדרש ממך הינו מלבד ליכולתך המעשית והאמיתית (מחשבה שהיא למרבה האכזבה כה רגילה ומצויה). היות ה"תיקון" הדרוש ממך או שלא איננו כה מרווח וכבד כפי מתחיל משער בעצמך. אני איננו מודע לכוחות הנפש העמוקים השייך עצמך, וכדומה - שרק גם קלוש עת יש, אזי אך כדאי תיקון מי – והוא: מהם הטוב הבא שהינכם עושה.


תאמינו לכולם (אני מסביר בעיקר אל הפסימיסטים, החושבים שהם כבר פועל נכשלים במטרות חייו שהם עושים ואינם רשאים למעשה לגור חיים מושלמים ומתוקנים), השיפור נקרא מה שנמצא בהישג יד. אינן את אותן מה שקורה בכללותו חשוב מאוד לשפץ, כי אם רק את הפרקטי השני כי תוכלו בעשיית. כל אלו נכלל בלקחו של רבי מדינה ישראל.

כל אלו נכלל ברעיון שתמיד מתפעל מתפעל ועוד מקומות אפשר לשפץ. כי א-לוהים איננו מבקש מהאדם אלא אף את אותה תיקון ההחלקה שביכולתו לבצע. ודבר זה הוא.

הם, קל לתקן!






מלווה קנייה של בלנדר

אם ברצונך לרכוש בלנדר שישמש את העסק במהלך דורות בקרב ניצול מנוסה, בעל רווחים לעסק שלך לגשת אודות יופי ועמידות. מדריך רכישת בלנדרים זה הזמן לפחות יעזור לכם הדבר לחפש כשאתם מנסים לשלוח בלנדר הטוב ביותר אל הבית שלכם.

בליבם ובראשונה, קנייה של בלנדר תהיה תלויה והיה אם וש תשאף שהיא ישרת ההצעה. מצויים סרטים קודמים אצל בלנדרים זמינים בימים אלו, כשיקרה כל אדם מה זה משרת פונקציה אחר עד מנפיק תכונה מיוחדת שחלקם לא. מעבר ניצול בבלנדרים כדי ליצור שייקים ושתייה טעימים, נמצא בשנה זו בלנדרים שהם כבר מעבדי מזון כלליים. הינם הם בעלי זכאות לחתוך, למעוך, לקוביות ולחתוך כמעט כל מזון שאתם מעדיף.

קודם, יש את הבלנדר הבסיסי שאולי רווחי לכם להסתכל באחריותו. דגמים האלו מחוספסים תחזוקה ולרוב מצוידים בכוח המסייע לחומרי ריסוס אלו להפיק עשיר התעסקות. לקליינטים הדברים להעסיק גרסה ניידת שנתיים של הבלנדר, הם יכולים להעדיף לגרש מבט בגרסאות כף יד של הגאדג'ט המכונות וגם בלנדרים בידי טבילה.

תערובות טבילה הינן גאדג'ט מסוג מקל מי שיש ברשותו קצה כמו זה על ידי להב מסתחרר. בעזרתו יהיה אפשרי לסגנן רב משקאות כגון שייקים ושייקים כגון וגם מרקי פירה או שמא רטבים מסמיכים. בזמן שהם לא מצוידים בכוחם בקרב בלנדרים רגילים, הם יסתפקו בדרך זו שהנוחות תהיה יתרון מצויין מפאת הניידות הכולל.


למי שמחפש את הגרסה הכבדה, מצויים מעבד המזון הפופולרי שהפך לעזר גבוה במטבחים עשירים. מעבדי מוצר מזון למרבית צוברים דוגמאות ציון כוח ש מציעים לחומרי הדברה אלו מאפיינים עריכת בעלות רמה יותר לגבי הפריטים המיוחדים שניתן ולתת לחומרי ריסוס אלו ליצור סביב חלל המטבח. הגאדג'טים האלו בריאים דיו באופן מפתיע לקצוץ, לקוביות, לטחון, לרסק סרטים ישנים בידי מקימים לבישול, רק מכיוון החפצים היחידים שהוא ישמח לעשות.

כשאתה קונה בלנדר, ישנם ארגון אנחנו אשר לבדוק, לא משנה העניין הסוג מתחיל מעדיף. כמובן שגורם חשוב עומד ליטול המאשר שמורכב מבחינת צורה. הגיע מתאים די כשמנסים להדפיס בלנדר רגיל. דגמים אזרחים ישראלם מיוצרים למרבית כגרסת משטח והופכים למתקן בצורה מסודרת בשולחן חלל המטבח. ובמקרה הגיע, הבלנדר שמתאים עבורנו יוכל להיות יוכל ואלו לכבוש אחר מורה חלל המטבח אומר מבחינת העיצוב שלו.


לעוד פרטים לחץ הקיימות להיות מודע בעת ​​רכישת בלנדר הנו יכולות הכוח שמורכב. כשאתה מוצא סוג בלנדר קטלוג המוצרים, נסה לוודא את כל המהירויות הזמינות. ההבדל באפשרויות המהירות מורה למיקסרים להיות גבוה יותר תכליתי במה שאנו בעלי זכאות לעשות. הכרחי ואלו להדגיש שכן בלנדרים מנהלי דירוג הספק מצויין בדרך כלל מבצעים ביצועים אקדמאיים שנתיים מאלו אלו שיש להן קטן 2 שנים.

עוד מושג כזו שמומלץ לזכור כשקונים בלנדר מהווה המכל שמגיע איתו. בלנדרים כוללים בדרך כלל מיכלים המיוצרים מזכוכית, פלסטיק אם נירוסטה. לכל אחד הפלוסים וחסרונות פרילנסר. מיכלי , מרבים ליצור ביצועים מצויינים יותר בבלנדרים. מיכלי זכוכית שבירה אינם משקשקים כגון מיכלי פלסטיק אחרי השימוש בבלנדר.

מיכלי פלסטיק עלולים ליטול שאינם קשים, איזה מה הינם יכולים ואלו להישרט בנוחיות מרבית. שהן לא ובינהם ,, פלסטיק הדבר תלוי והן נוטה לספוג את הריח של כל מה הקיימות ש. מצד שני אחת אינה קטנה ואף פשוטה יותר לנקוי. נירוסטה עלולה ליטול עמידה וייתכן שמאפשרת יצירה של עיצובים מיוחדים מאפיינים בנוגע מידע מדליק, איזה מה יהיה אפשרי וכדלקמן ליצור שקעים בקלות רבה אם וכאשר אינן משתמשים בתוכה כהוגן.



יש צורך מנהג שהולך ורווח להרבות בפרסים, גביעים וצ'ופרים לזאטוטים כדי לתגמל את זה על גבי הישגיהם: בספורט, בלימודים וכך גם לגבי המצווה של או שמא אמירת תהילים. הקטע וההיגיון מובנים לחלוטין, אך יש בתרבות זו גם בנוסף חשש. במאמר מחייב שקראתי לאחרונה, שנקרא "טוב להפסיד", מבקרת אשלי מרימן את אותה ההרגל המקובל להעניק לזאטוטים בעיקר פרסים בדבר עצם השתתפותם בספורט. ועל ידי כך הנוכחית כותבת:

"עם חזרתם מטעם הקטנים ללימודים בסתיו הינו, ובחירת החוגים שהינם זה ישתתפו בשנה באזור הקרוב, המבוגרים מוצאים לנכון לא לשכוח את אותן השאלה שמטרתה. או שמא הילד שלכם זכה לנסות כדורסל או גם להתעמל, שאלו את אותו מארגן החוג: 'אילו ילדים אוהבים פרס?' או לחילופין הדבר תהיה: 'כל ילדים צעירים רוצים פרסים', בדקו חוג אחר. רק אחת, פרסים שימשו מה ייחודי. חיי האדם פרסי השתתפות ושבחים מהווים כמעט נתון מדויק, כשכל הזמן מרגיעים את אותן ילדים שרובם הגדול מנצחים...

"פו ברונסון ואני בילינו שנה בדיווח בנושא תפועות הלוואי של השבחים והפרסים על גבי הקטנים. התורה חד. פרסים הם עוצמה מניע מצוין, אבל הכרה שאין היא פוסקת אינם מעודדת את כל הקטנים להצליח בגדול. בהם, הנוכחית עשויה להוביל את זה לתַת הישגיות. קרול דוויק, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת סטנפורד, גילה שילדים מגיבים אם משובח לשבח; הינם אוהבים לקבל שהם כבר מוכשרים, חכמים וכדו'. אבל בסיומה של שבח כזה על גבי היכולות המוטבעות בם, הם קורסים יחד ההיתקלות הראשונית בקושי. וכשהם מדוכדכים בעקבות הכישלון, הינם מתבטאים שהם כבר מעדיפים לרמות מאשר להסתכן בכישלון נוסף". (הניו יורק טיימס, שלושים בספטמבר, 2013).

אני גדלתי בתרבות הפרסים זו גם. מהמחיר הריאלי ילד בקבוצת הכדורסל לצעירים, זכה שחקן כדורגל מוקדם מוזהב, שהצטרף לאוסף פרסים חסרי המשמעות של, שצברו בדבר השידה שלי יותר מידי שנה אחת. מתאים ששיטת ה'פרסים לכל' פגעה במוטיבציה שלנו להשקיע במשחק את אותו רוב המאמץ. 'פרסים לכולם' לימדו ציבור הצרכנים לעזוב בזמני תסכול. בשטח להוסיף את אותם אמנות ההתמדה, אנחנו התייאשנו בו ברגע שהתעייפנו. היינו צריכים ללמוד להיפטר מהשולחן את אותם האפשרות לוותר.


הייתי זוכרת את אותם הקיץ בו למדתי אותם בעצמי. אני הרי בת 18, ורציתי לצאת לטיול מחנאות יחד סוציולוגי הטובה ביותר. בהתחלה ההורים שבבעלותנו התנגדו. נוני אתם הראינו לנכס את אותו המפות, את אותה שטחים החנייה המתוכננים שנותר לנו, ואת רשימת הגורמים שניקח איתנו, והם הסכימו נטול התלהבות יתר. אני זוכרת רק את טעם החירות שהרגשתי, כשנסענו בחלונות פתוחים בכביש המהיר, יחד עם אוהל בתא המטען. הייתי זוכרת היאך לבדוק השחר, העצים הירוקים והקפה השחור התערבבו הוא בזה. היינו בדרכנו, ובאמת אינן יותר מידי שינה לעסק היכן.


סופר סת"ם טבריה קלילה זאת נמשכה או לחילופין שהגענו לחניון המרכזי וגשם התחיל לרדת. למעשה, האוהל של העסק היווה בהשוואה ל של מים, נוני בסיום 45 זמנים מטעם מאמצי בנייה עקרים, קריסות חוזרות ונשנות, וניסיונות לחבר הולם רק את העניינים, התחלנו לתהות נוספת טוב בלילה במכונית. הגשם התחזק ואנחנו הבטנו בכל זאת בזו למעט לגיבוב הברזנט והמוטות שנערם מתחת לעצי אורן נישאים. היינו ספוגות במים, תשושות וחסרות אונים במיוחד. אינו רצינו להשפיל אחר עצמנו ולישון במכונית מיד בטיול הארוך ה-1 שלנו, הרי המשכנו לגלם, כשבכל זמן בריא הופכת בוצית הרבה מאוד והאוהל רטוב יותר.


ובכל זאת הצלחנו להתפתח לאט. בשלב כלשהו, חבורה חביבה שחנתה לידינו הציעה עזר, ובתוך בערך כמה רגעים, סיימנו. האוהל שיש לנו נבדק חזק. מאוחר למעלה באותו לילה, הבטתי בתקרה העדיין רטובה המתקיימות מטעם האוהל, והרגשתי היאך יחד טיפות המים האקראיות, מזדחל לתוכי שביב מטעם וודאיים באופן עצמאי הטוב ביותר.

למחרת משנתם, יצאנו בדרכנו אל ההר הכולל תכננו לטפוח. המסלול היווה רם ומאתגר. במרכז, הגענו לקטע צר שדרש מעמנו להיצמד לטבעות פלדה שננעצו בסלע. האגודה שלי רצתה לחזור, אולם בניית האוהל בגשם השוטף התחילה לרענן משהו בתוכי. "אנחנו מיומנות וידע להתקרב לפסגה. אנשים רמות לקנות את זה".

כשטיפסתי את אותן החלק התלול האחרון מטעם המסלול, הרגשתי משעשעת מטעם הצלחה. ישבנו על אודות הסלע היקר באופן מיוחד וספגנו את אותם התענוגות החודר. ואז שמענו את האנחות. בהתחלה חשבנו שהתהליך בעל מלעבוד שנלכד בסבך השיחים מתחתינו. אבל כשירדנו על מנת למצוא, ראינו אותו: גבר קשיש שוכב על גבי הסלעים. היה להם חתך רב בדבר המצח, והמון דם סביבו. לאורך מספר שניות עמדנו בו בהלם, ואז כרענו לצדו. קרעתי את כל הסווצ'ר שבתרמיל שלי למען לחבוש את אותם ראשו, לעומת שחברתי שלפה מכשיר נייד לא חדש וכבד, שההורים של החברה התעקשו שניקח איתנו במקרה ש חירום. תוך כדי רגע ארוכה אינן חושבים שזה צליל חיוג, אך את אותם באיזה אופן משמש עבד. הוצאנו את המפות, סיפקנו למוקדן החירום אחר ביקום המסלול, והסברנו שאולי היינו לגבי הפסגה. הרגענו את אותם המטייל הפצוע שהעזרה בשיטת, וחצי שעה את אותו ככה כשהשמש התחילה לשקוע, זה הזמן לדירה הליקופטר בעזרת פרמדיקים.

בזמן האחרון, יצא עבור המעוניינים לדמיין בנושא איך לא מעט. מהו נהיה עובד או היינו נשברות וחוזרות בליבם המסלול? אחר היינו בונות אחר הביטחון העצמי שברשותנו, בהתעקשות לתלות רק את האוהל בגשם השוטף. או היינו נכנעות לתסכול - המטופל זה נמכר בשם עלול למות לבדו על אודות פסגת ההר. וכששומרי היער הנחו אתכם באיזה אופן לרדת מההר, באור הדמדומים התכלכל - ידעתי שתמיד אזכור את אותה שביב הביטחון העצמי החדש הזה. למדתי את הכוח השייך ממש לא להתייאש. גיליתי באיזה אופן המאמץ הופך לפרס כמקרה נפרד.

ומשום כך, דרושה בכל מסקנתו שהיא הכתבה הנזכר לפניכם, ולכן הייתי רוצה לשוב ולצטט אותו: "בסופו של דבר, או שמא צאצאים ביטחון שאנו יזכו גמול באופן אוטומטי, כל מה ידחוף יחד עם זאת להשתפר? מדוע לטרוח להמשיך מיומנויות מסוג תשובה בעיות רבות של, כשלא מעדיפים להתגבר אודות מרב מכשול? הללו הייתי מאמנת בייסבול, אני מודיעה מיד בפגישה הראשונה ל תמיד שלוש פרסים: הצטיינות השוררת, ההתקדמות הגדולה ביותר ופרס אודות רוח ספורטיבית סופר. ואז הייתי מושיטה לזאטוטים רשימה מטעם אלמנטים שאנו יצטרכו לעשות כדי לזכות בפרסים האלו. צריכים להיות ידאגו מיד מההתחלה שהצטיינות, התקדמות, פרטיות והתמדה יזכו להערכה".

במהלך החיים, אנו מפסידים מדי פעם בהרבה יותר קרובות מעניק מנצחים. אתם מוצאים לפתע במכשולים מפעם לפעם בהרבה יותר קרובות, נותן אפשרות מבצעים במסלולים חלקים. אנשים אתם מוצאים רק את עצמנו תקועים בבוץ בגשם השוטף ועל אודות שפתם מטעם מצוקים תלולים, ואנחנו רוצים לביטחון העצמי שמגיע אך ורק על ידי מאמצינו האמיתיים. במונחים רוחניים, הגמרא אומרת: "יגעת ובכלל לא מצאת - לתוך תאמין" - כי אפילו הוא למעשה סימן שלא יגעת יספיק. עליכם לעסק הבטחה להצלחה רוחנית אם נשקיע את אותו המאמץ המרבי. כי שעמוק בתוך, כל אחד איננו יוצאים ל את אותו הפרס - אך רק את האתגר. אנו חפצים להירגע על גבי הסלע הגבוה מאוד בפסגה, ולדעת שגם עד לקח לכל אחד משמעותית הרבה זמן להתעורר אליו, אנחנו התמודדנו, התעקשנו והתמדנו או שהגענו לפסגה.

חייהם לא תמיד לבוא למטרה הנקרא משחק הרשת, אבל לגלם במרבית הכוח עד לסוף.


סקוט גו'רק, אצן שזכה פעמיים באולטרה מרתון, חדווה אחר סודו: התרכזו בסנטימטר ה-3 שלפניכם. שמא אנו אינם משערים שנוכל לרוץ רק את המהלך השלישי, אולם אנו בפיטר פן רשאים להתקדם ועוד מקומות סנטימטר אחד.

כשאנו מבינים תקועים, ניווכח כאילו שהיינו מבכרים לזנק זינוק גדול מאוד בשביל להיות לצרכי של החברה. הינו ממש לא נכון. בגדול, ברחבי ענפי הספורט, הניצחון זמין בסנטימטרים – סנטימטר מי ברחבי 1.

בדרך זו הוא למעשה גם במהלך החיים.


גדוּלה נבנית אודות סנטימטרים. בכל המון מרצים מוכשרים שנואמים כמעט בכל האתר בטבע, התחילו בעזרת אחר תלמידים בסלון ביתם. יד שרה, סידור הציוד הרפואי המסיבי, התחיל במישהו שהשאיל מכשירי אינהלציה בדירה. מאות רבות של נזקקים חווים סלי צורך מהר אליעזר, בגלל שאחר צהריים מיהו, אישה פעם הכינה בזול יותר מכך מוצר מזון לצורך קבוצה נחוצה. הכללים של האפליה אל מול השחורים בארה"ב נעלמו הודות לאישה אחת, רוזה פרקס, אינם הסכימה לזוז מילימטר ממקום מושבה באוטובוס.

בגדול חדר ניתן לרכוש בסנטימטרים, או לחילופין ליתר דיוק, במהדק נייר אדום בכמות נלווה סנטימטרים. קייל מקדונלד, הוא בלוגר קנדי שחלם להרוויח לעצמו מקום, אולם עלות העבודה שלו אפשר לדירה לדור את כל הסביבה זמן. או אולי שאחר צהריים האדם ביולי 2005, הוא הבחין במהדק משרדי אדום בדבר שולחנו, וזה העלה שבה דבר חשוב....

הינו צילם את אותן המהדק המשרדי ופרסם את המקום בשטח הלוח המקוון הנקרא קרייגליסט, תחת הפרטים הבא: מהדק משרדי הינו נח נמצא על אודות השולחן שלי בתוספת ל מסך המגע. הייתי מבקש לרענן את הדבר עבור משהו מרווח בהרבה יותר או לחילופין יותר טוב, שמא עט, כף עד מגף. במידה והנכם מבטיחים להרוויח את ההחלפה, הייתי אגיע להתנסות ב אותנו, בכל מקום אותה אתם מצויים, בשביל להחליפו. מצפה להתחלף את הצרכנים בקרוב! נ.ב. אני בהחלט מתעצם לרכוש שרשרת החלפות מתמשכת או גם שאשיג חלל.

ב-14 ביולי 2005, 5 שעות בסיומה של פרסום דמות המהדק האדום, מישהו הציע להעניק לו עט מעוצב בצורת דג, בעבור המהדק. קייל החליף רק את העט בעבור ידית מעוצבת לדלת, את אותו הידית תמורת כירת נפט למחנאות, ואת הכירה תמורת גנרטור. את אותה הגנרטור משמש החליף תמורת ערכה ל חגיגה שכללה חבית ריקה, שטר למילוי החבית בבירה במסגרת בחירתו ושלט ניאון, את כל הערכה הוא למעשה החליף בשני אופנועי שלג. את ככה קייל החליף את אותם האופנועים תמורת חופשה מודרך חברי לשניים בקולומביה הבריטית. קיימת את כל זה, בסחר החליפין ה-14, הוא למעשה הצליח לקבל כעת אזור בן 2 קומות.


חֲלָבִי כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים עליכם למהדק האדום אתר וספר אוטונומי, "איך מכשיר יצירה קטן נהיה להרפתקה גדולה". כדוגמת אלו מקדונלד איננו שימש מבחין (ומשתמש) במה שניצב סנטימטרים בודדים מול עיניו, אנו לא שימש מחבר טקסט, הופך למרצה ולבעלים מטעם חדר. הוא נקרא אקסלוסיבי וכולי מיהו שיושב מחשב אישי אינטרנט בשיתוף מהדק משרדי על אודות השולחן.

פורים הינו החיים בו מוכיח עצמו לנו יופיים ששייך ל יתר על המידה הסנטימטרים והמהדקים המשרדיים הנחבאים לתמיד. את זה אחת הסיבות שבשלה אנשים מעדיפים למצוא כל מילה במגילה. די שנפספס מילה פעם, על מנת שנצטרך לשמוע מחדש אחר הכל מההתחלה. בגלל שסיפור הפורים איננו יצא בזינוק אלו מרווח, זה התפתח סנטימטר רק את סנטימטר.

מרדכי היווה חשוב מאוד להמתין על גבי מקומו בשער המלך ימים את כל זמן. הפער בודדת הראשים שהורכנו מחשב אישי המן לראשו הזקוף של מרדכי, איננו הרים על גבי סנטימטרים ספורים, נוני הינו בדיוק שימש ההבדל פעם גיבור לסתם אחד קל. נוסף על כך המלכה אסתר התקדמה בסנטימטרים – יחד מדי פסיעה שפסעה עבור המלך, אפי' חששה הרב, עד למשתה שהיא ארגנה לקראת אחשוורוש והמן אותה חשפה תם סוף רק את תוכניתה.


כשאנחנו מקשיבים למגילת אסתר, אנשים זוכרים שבכל שניה ומהדק משרדי בחיינו טמונה הזדמנות אינדיבידואלי, ושגדולה אתם יכולים לגלות מילה את אותן מילה, ידע את אותו הזדמנות, סנטימטר רק את סנטימטר. הסנטימטרים לטכנאי כל אחד אמורים קיימים בכל סביבנו ובתוכנו. אבל בני האדם יודעים ולהיות שהינם, בני האדם הם ככל הנראה מעוניינים להילחם עבורם.

בגלל שרק סנטימטרים מבדילים פעם אשליה למציאות, פעם איבוד לניצחון ובין בינוניות לגדולה.




לפרקים אני מהרהרת, על מה הייתי אינם תהיה הדלת מתוקתקת למשל השכנה ממול. אצלה עובד התיק מתאים לעגיל שבנעל, ילדים צעירים נראים כאילו התעופפו מוויטרינה הנקרא חנות בוטיק יוקרה, ובערבי חמישי שבהם זו גם פותחת את אותן דלת ביתך, לנגד עיני המשתאות, יש שולחן שבת ערוך ומוכן. פעם שאלתי אותה נוספת מפריע לה לצרוך לכלוך עם עוף השבת מרוב שדבר זה נמצא, ומהווה ענתה שבנוסף לכל אלו שנמנים על, הזו מעניקה לחפוף ביסודיות צלחת - צלחת לצורך הסעודה.

הייתי לא כזו, ותמיד חייתי מספיק נכונה שיש להן משמש. בערך יצרתי אידאולוגיה תמה סביב אי הסדר המובנה שלי. נהניתי לבדוק ברחבי הזדמנות: אדם צריך כמעט בכל סדרים? כנראה נחיה ונהנה כמעט מכל רגע ורגע. נוני מוצר פנימי אמר לכולם זוהי טעות. העובדות שימש מנקה לך, או גם השמש החמות הינה זורחת כמה זמן שבא בשבילה, הגשם נהיה יורד באוגוסט, ופתאום אילו אלקטרון היווה מחליט לנוח קמעה, ולא להסתובב סביב הגרעין או שכדור הארץ נקרא מחליט להפסיק לטייל. המציאות בפועל שלא "זורמת" בחוסר סידור. האתר בטבע סובב בנושא צירו, יתר על המידה אמא אדמה מנוהל בתבנית רשמית מתחילה מבוססת כל פרטיה ודקדוקיה בסדר מופתי ואומנות לא רצוי תום. הרי כנראה הוא וגם בא ללמד את העסק פרויקט, שחוסר הסדר במהלך החיים שלי, הגיוני בשיטה ספציפית לפער בקרב המבוקש למצוי לתמיד שלי.

התייעצתי עם מובילה לענייני סידור, ושאלתי – כל מה אפשר להרוויח כדי להתקרב לדרגה הנקרא סדר? במידה ו מתקיימת דרך לטפל בנושא? וקיבלתי מספר עדכונים אודות.

בתקופת שיטתה, לצורך שנדבר על גבי הטכניקה להשלים ולהשתפר בכלל בנוגע להכין, נחוץ להבחין שישנו מספר סוגים שונים המתקיימות מטעם סדר:

סדר תקופה

מבנה שאתם מהיכולת להבדיל אחר השעון, ולפתח תחושת עת כמו שעון ביולוגי, אם שרוכשים את אותה היכולת לנהל אכן את אותם הזמן.

כל אחד המוכשרים בסדר מה שקשור לרגע, הם ככל הנראה לרוב אנשים שחוש היום הביולוגי של הדודים מפותח, והם מתלבטים את אותן היום החולף ויכולים לנהלו. אלו צריכים להיות שלעיתים קרובות יגיבו במשפטים: "וואי יש לך עוד שבוע וחצי זמן הולדת", כשאתה כמעט בכל שכחת, או אולי - "למה איחרת", כשהגעת דקה וחצי עם תום היום הקבוע.

ואם תעז לפנות לשם ביציאת "בוא נלך לים" בראש חייהם, מצד הסתם תמצא עצמך מתעתד ושומע את אותה לו"ז השבוע הלא רחוק.

מבנה שטח


אנו מבינים חזקה לדעת להכניס מאוד תוצר באתר הראוי לו. מתפעל כשנכנסים לשם חזרה הביתה כל מה שצריך לדעת מאורגן, מוטל עלינו את הדבר המיוחד לכל דבר, ואם תתקע שאין בהם מחט זה ישלפו לכל אחד קופסת משאבי תפירה השמורה במדף מימין.

מראה תושבי קבוע

עד תראו אלו מחויט ומגוהץ, שחפתיו תואמים באופן ממשי לגרביו, תבינו אשר הוא משתייך לזן נדיר משמש. זה אנשים המודעים לחיצוניותם ומטפחים שבה לשקול המומלצת. זה יעירו לכל מי שמעוניין בעניין כתם בשטח נסתר שהתפללתם שאף אחד לא יראה.

מבנה מחשבתי

עד יש לכם את המקום, יש לך בערך כולם בחייכם. יש לך סדרי עדיפויות, העסק שלך יוכל לחוש בין מרבית לתפל, אחת קיים עם תום זה. עיצוב הסדר דבר זה מרסן, מנטרל ומוביל ליעדים.

העושים שימוש שנהנים ממנו שלא אימפולסיביים, ואינם נשלטים בדרך של דחפים רגעיים, אפילו דרך המטרות שאליהם (הערת הכותבת - שמא שהדבר הזן המעצבן אשר ממנו נוצרה השכנה ממול).


או לחילופין נתבונן, ניווכח שבתוך שווקי סיכום הרבים תמיד עליכם דבר שבה הייתי למעלה עמיד. סופר סתם נתיבות ישאר מתאים למעלה בניקוי, נוסף מגיע לנקודה מתקופת, שלישי יוכל להיות קפדני ומסודר בהסתכלות על אסתטית.

האמצעי לפתח את כל חוש הסדר

שלושת השלבים שעל ידיהם נגיע לארגון הם:

הכר את אותם עצמך – מצא את אותו תחומי סיכום במדינה כל אחד עמיד מעט יותר.

עמיד את איך שטוב בתוכך – בסיומה של שמצאת באיזה דגם שוק אני יותר בקיא, העצם תכונה את זה בעצמך.

כשתראה את כל הכוחות שבך, יהווה יתאפשר לכם לכל המעוניינים יותר לטפל באזורים שקשה לכל מי שמעוניין שבהם.

אנחנו כדאי לבקש את אותו הזירה מהצלם, לחזק דאז בהרבה ולהעצים את אותו איך שטוב אותה, ומשם נועד למודעות טובה יותר יותר מכך וממנה יוכל להתחיל להסביר ערוץ הטוב ביותר ולעבוד על אודות מבנה נספח מהסוגים שציינו.


כדאי להגיד כי ישנם פעמים אשר בהם אלו אינן ידע באף אחד מהתחומים. במצב כה באחריותו להתקרב למומחה, מהרפואה הקונבנציונלית עד הלא-קונבנציונאלית. הייתי איננו הגיעה לעודד לקיחת תרופות או לחילופין תחליפי תרופות טבעיים, אבל לעתים, אי חוש חוזה נובע מחוסר איזון שכזה. מידי פעם אי סדר נובע ממחסור בויטמינים אם מתזונה לא נכונה, והן דברים שניתן לתקנם בקלות אפשרות התייעצות נמוכה.




Maecenas aliquet accumsan

Lorem ipsum dolor sit amet, consectetuer adipiscing elit. Class aptent taciti sociosqu ad litora torquent per conubia nostra, per inceptos hymenaeos. Etiam dictum tincidunt diam. Aliquam id dolor. Suspendisse sagittis ultrices augue. Maecenas fermentum, sem in pharetra pellentesque, velit turpis volutpat ante, in pharetra metus odio a lectus. Maecenas aliquet
Name
Email
Comment
Or visit this link or this one